דגם תשובות למבחן מתכונת א"י והמזה"ת – קיץ תשס"ד

 

1.  ירושלים – בירת ישראל

א.  גורמי מיקום גיאוגרפיים  - ירושלים ממוקמת בהרי יהודה בגובה של כ -  650 מטר מעל פני הים, בצומת דרכים מרכזי על דרך גב ההר מצפון לדרום, אל הדרך העולה ממישור החוף ושפלת יהודה ממערב, ויורדת לבקעת הירדן מזרחה. המיקום המדויק שלה הוא במרכז האוכף הטופוגרפי כאשר מצפון הרי שומרון ומדרום הרי יהודה.מבחינה היסטורית ירושלים התפתחה בסמוך לעיר דוד כאשר דוד המלך כובש  את ירושלים מידי היבוסים וקורא לה על שמו עיר דוד. בעקבות הכיבוש ולאורך התקופות ההיסטוריות השונות ירושלים מתפתחת והופכת לעיר המרכזית ולב  בירתה של ישראל

ב.  התפקוד הלאומי והמרחבי של ירושלים הוא מרכז מנהלי- בירת ישראל:מרוכזים בה מוסדות לאומיים וציבוריים רבים כמו קריית הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון, ונערכים בה טקסים ממלכתיים רבים.

ירושלים משמשת כמרכז דתי, לאומי ותרבותי בקנה מידה עולמי.מצויים בה מוסדות אקדמיים, ישיבות ומכוני מחקר, מוזיאונים חשובים, ומרכזי תרבות. ירושלים משמשת כמרכז דתי ויש בה ריכוז גבוה של מוסדות דת לשלוש הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלאם. יש בה כנסיות רבות, בתי כנסת ומסגדים, וכן מוסדות דת אחרים חשובים.

ג.    המתנגדים להתרחבות ירושלים כמטרופולין  (טוענים לחיזוק  המרכז) טוענים: 

v     בשל התבליט  ההררי- אין רצף יישובי בנוי.

v     המרחב מיושב באוכלוסיה יהודית ובאוכלוסיית מיעוטים (בחלקה בתחום הרשות הפלשתינאית) – שתי האוכלוסיות הלוו אינן  יכולות לקיים ביניהן מערכות מסחר, כלכלה, תחבורה ושלטון משותפות.

המצדדים בהתפשטות המטרופולינית טוענים:

v      סביב ירושלים   אזור נרחב שבו ערים ויישובים נוספים , המקיימים עימה קשרי שירותים ויוממות.

v      השכונות החדשות שקמו סביב ירושלים מאז 1967, היו הופכים במידה  וירושלים תהיה מטרופולין לערי הטבעת הפנימיות של המטרופולין.

 

2.  עמק יזרעאל

א.  שלושה מאפיינים פיסיים: טופוגרפיה – עמק שטוח המשתפל במתינות מגובה של כ 70 מ' במזרחו ועד כ 20 מ' במוצאו של נחל הקישון לכיוון מפרץ חיפה. קמר גיאולוגי מתון חוצה את העמק באלכסון מהר כסולות לכיוון מגידו. קמר זה מחלק את העמק לאגן מזרחי, בין עפולה לג'נין ולאגן מערבי באזור נהלל.

הידרוגרפיה – העמק מתנקז ע"י נחל קישון אל הים התיכון. בתחומי העמק יש מספר יובלים: נחל נהלל, נחל מגידו, נחל תענך ועוד.   אגן הניקוז  משתרע על שטח של כ 350 קמ"ר, וזוכה למי גשמים רבים אך בשל קרקעותיו הכבדות והשיפוע הקטן, הוא סובל משטפונות והצפות מידי חורף. במרכז העמק מצוי אגם כפר ברוך, המסייע בוויסות השטפונות ואוגר מי שטפונות.

קרקעות -  בחלקיו הנמוכים שהם מרבית שטחו, מכוסה העמק בקרקע אלוביאלית עשירה בחרסית. זוהי קרקע כבדה , בעלת ניקוז טבעי לקוי ונוטה לביצתיות. בשולי העמק מופיעות קרקעות רנדזינה בהירה על גבי גבעות קרטון נמוכות.

אקלים -  העמק כולו בתחומי האקלים הים תיכוני, אך בגלל מיקומו הנמוך בהשוואה לאזורים ההרריים מסביבו יש לו תכונות שונות מן הממוצע. טמפ' קיץ גבוהות, משרע יומי גדול, תופעות קרה ממושכות, והוא סובל מטל וערפילים לעיתים קרובות.

ב.  סוגי הישובים המאפיינים את עמק יזרעאל – מושבי עובדים, קיבוצים ועיר מרכזית עפולה המשמשת כעיר האזורית לעמק.
פעילויות כלכליות – חקלאות,  מרכזי תעשייה לעיבוד התוצרת החקלאית במיוחד לעיבוד מזון וטכסטיל, פעילויות כלכליות עירוניות הקשורות לעפולה המהווה צומת דרכים ועיר מרכזית לכלל תושבי העמק.

 

3.    כלכלת  ישראל 

א.   שינויים  במשק  הישראלי  חלים בשל תהליך הגלובליזציה:

השפעת הגלובליזציה על התעשייה הישראלית:  בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה היו הגבלות חמורות על יבוא סחורות מחו"ל . מנהיגי המדינה חששו כי יבוא של מוצרים שונים מחו"ל יעמיד את המוצרים הישראלים בתחרות שהם לא  יוכלו לעמוד בה, ויגרום לסגירת מפעלים מקומיים ולאבטלה. לפיכך הוטל מכס על  יבוא מוצרים והיה עידוד לייצר מוצרים מתוצרת ישראל. במהלך השנים חל שינוי  בגישה הכלכלית והמשק הישראלי נחשף ליבוא של סחורות מחו"ל. בשנות ה 90 של המאה ה- 20 קיבל התהליך תאוצה , כשהמדינה ראתה את היתרון בהשתלבות תהליך הגלובליזציה והחליטה לפתוח את המשק הישראלי. התהליכים שהתרחשו בשנות ה 90   יצרו תנאים מתאימים להשתלבותה של ישראל בכלכלה הגלובאלית: הביאו לארץ השקעות רבות של משקיעים זרים, משכו חברות רב לאומיות שרכשו חברות ישראליות, עודדו הקמת מפעלים ומרכזי פיתוח של חברות זרות בארץ וסייעו לצמיחתן של חברות ישראליות שהתמזגו או רכשו חברות זרות. כתוצאה מכך צמחה הכלכלה הישראלית  צמיחה כלכלית מהירה.דוגמאות: אינטל, מיקרוספט פתחו מפעלים בארץ. דלתא  פרצה גבולות והפכה לחברה רב לאומית שמרכזה בישראל. כיום היא שולטת ב 15 חברות בנות ב 10 מדינות ומעסיקה כ 8500 עובדים, מתוכם 4000 בישראל.

   אפשר גם לפרט את התשובה לסעיף זה כלהלן:

v     בתחום  התעשייה  -  צמצום  התעשייה  המסורתית  (טקסטיל),  עקב  חשיפה  לתחרות גדולה  עם  מוצרי  ייבוא  זולים,  לעומת  התחזקות  תעשיות  עתירות  ידע.  התמזגות  של  מפעלים  מסורתיים.  "מהפכת  ההייטק"  -  צמיחה  מהירה  של  תעשיית  הייטק.

v     התפתחות  רבה  של  המסחר  הבינלאומי  -  גידול  הייצוא.

v     פתיחת  שערי  הארץ  לפעילות  של  חברות  רב  לאומיות  -  לדוגמא  "אינטל","מיקרוסופט",  "מוטורולה".  במקביל,  חברות  ישראליות  החלו  לפעול  מעבר לים,  לדוגמא  חברת  "דלתא".

v     חשיפת  המשק  הישראלי  לתחרות  בינלאומית  -  חדירת  רשתות  שיווק  בינלאומיות  אל  השוק  הישראלי,  ירידת  מחירי  מוצרים  בשל  התחרות,  צמיחתם  של  מרכזי  מסחר  גדולים  ("פאוור  סנטר").

v     הממשלה  נאלצה  לבצע  מספר  שינויים  כלכליים  הכרחיים  -  הסרת  רוב  ההגבלות  על  ייבוא  מוצרים,  חתימת  הסכמי  סחר  חופשי  עם  מדינות רבות,  הסרת  ההגבלות  על  אחזקה  ורכישה  של  מטבע  זר  ע"י  ישראלים,  הסרת  ההגבלות  על  השקעה  של  ישראלים  בחו"ל.

v     גידול  בתיירות  היוצאת  עקב  ביטול  הצורך  באשרות  כניסה  למדינות  מסוימות  ובשל  הגברת  נסיעות  של  אנשי  עסקים.

הערה:חשוב  לזכור  שהמצב  הביטחוני  משפיע  מאוד  על  כל  התהליכים  הנ"ל  ובמיוחד  על  קשרי  המסחר  הבינלאומיים.  מלחמות  והאינתיפאדה  המחודשת  פוגעים  בפעילות  הכלכלית  הישראלית  במסגרת  הכלכלה  העולמית.

 

ב.   תעשיית  הטקסטיל - סיבות  פיתוחה  בעיירות  הפיתוח:

   בשנות ה 50 התבססה התעשייה על מוצרי תעשייה קלה מזון וטקסטיל עתירי עבודה ,מרבית מפעלי התעשייה היו בבעלות ממשלתית ובמפעלים גדולים והתאימה  לתהליכי  תיעוש ראשונים,  לקליטת  עולים  חדשים  רבים  ומתן  מקומות  עבודה  רבים  במהירות.זו  תעשייה  שלא  דורשת  השקעות  הון  רבות,  ולכן  ניתן  היה  להקימה  במהירות  ובקלות אינה  דורשת  מיומנות  גבוהה  וידע  רב,  והתאימה  לרמת  ההשכלה  הממוצעת  של  רוב העולים  החדשים  .

   לקראת סוף המאה ה- 20 ובשנות ה- 2000  התעשייה עתירת ידע וטכנולוגיה, ובשנות ה-  2000   מאופיינת ביוזמה פרטית ומפעלים קטנים. תהליך ההפרטה משפיע על מוצרי התעשייה.

 

 

  סיבות  למשבר  בשנות  ה – 90:

·        העתקת  מפעלים  אל  מדינות  העולם המתפתח  ואל  מצרים  וירדן  (בעקבות  הסכמי  השלום)  כדי  לנצל  בהן  כוח  עבודה  זול.  לכן  נסגרו  מפעלים  בארץ  ופוטרו  עובדים  רבים.

·        חשיפת  השוק  הישראלי  לסחורות זולה  מיובאות  -  תוצאה  של  הגלובליזציה  והסרת  מגבלות  על  ייבוא.

·        הגברת יבוא של תוצרת טקסטיל (בעיקר ממזרח אסיה), בשל חוסר היכולת להתחרות בשכר עבודה  זול. מצב שגרם לסגירת מפעלים.

·        צמצום  התמיכה  הממשלתית  בתעשיות  המסורתיות  ומתן  דגש  רב  יותר  לתעשיית  הייטק.

·        חוק עידוד השקעות הון ועידוד היוזמה הפרטית.

·        חוק המחקר והפיתוח

 

 

 

ג.     סוגי  תיירות  ואתרים:

·        תיירות  מרפא  -  ים  המלח  (מינרלים  לטיפול  במחלות  עור  ופרקים),  מעיינות מרפא  חמים  בחמת  גדר. . .

·        תיירות  דתית  -  ירושלים  (הכותל  והר  הבית),  נצרת,  חברון  (מערת  המכפלה),  בית  לחם,  מקדש  הבאהיים  בחיפה  ובעכו,  קבר  נבי  שועייב  המקודש  לדרוזים  בקרני  חיטים.

·        תיירות  נופש  -  אילת,  טבריה  והכינרת  -  ספורט  ימי,  צלילה  לשוניות  אלמוגים  ומצפה  תת  ימי  באילת.

·        אתרים  היסטוריים  וארכיאולוגיים  -  מצדה,  קיסריה,  מבצר  אנטיפטרוס בראש העין,  קלעת  נמרוד  בצפון  הגולן.

·        תיירות  מדברית  -  במדבר  יהודה  ובנגב  -  קניונים,  צוקי  גרניט  וגיר,  הר  סדום  ומערת  הקמח,  טיולי  ג'יפים, אירוח בדואי.

·        אפשר גם להתייחס לשילוב עונתי של הסוגים הנ"ל: תיירות חורף – ים המלח,אילת, סקי בחרמון,  ותיירות קיץ –גליל, חופי הים. . .

 

שירותי  תיירות  שמתפתחים:

·        שירותי  מלונאות  וחדרי  אירוח  כולל  צימרים  בקיבוצים,  כפרים  ומושבים.

·        שירותי  דרך  -  מסעדות,  תחנות  דלק  ופונדק  דרכים  לדוגמא  לאורך  הערבה.

·        מדריכי  טיולים,  מארגני  טיולים,  שירות  השכרת  רכב,ג'יפים, טרקטורונים, סוכני  נסיעות.

·        שירותי  אחזקת  אתרים  -  שילוט,  ניקיון,  פקחים,  הסדרת  מסלולים.

·        ספרות מקצועית (הוצאה לאור)- מדריכים, מפות, קלטות.

 

4.  תחבורה

 א.         נתב"ג 2000 – הצורך בתכנונו נובע מכך התעופה הראשי הקיים אינו עומד ב"עומס",   מיושן מבחינה טכנולוגית, ויש להרחיבו כדי לשרת היקף רחב של מטוסים ונוסעים.
  מטרות הקמתו:

·        שיפור  השירות  לנוסעים  ופיתוח  התיירות  הנכנסת.

·        הקמת  נמל  תעופה  מודרני  כדי  לשרת  יותר  נוסעים  ויותר  מטענים,  יותר  חברות  תעופה,  יותר  טיסות  ומטוסים  גדולים  יותר.

·        הגדלת  יכולת  הקליטה  של  שדה  התעופה  הקיים,  שאינו  עומד  בעומס  ומיושן.

 

 ב.          כביש  חוצה  ישראל (כביש מספר 6): כביש מס' 6 הוא הארוך ביותר במדינה, מתוכנן ל 324 ק"מ. בסיום הפרוייקט הכביש  יחצה  את ישראל בציר אורכי מצפון לדרום. בחלקו המרכזי עובר הכביש ממזרח למטרופולין של תל-אביב ואמור להקל על עומס התחבורה בערי המטרופולין  ובכבישים  המרכזיים  של המטרופולין,גידול במספר המכוניות הפרטיות, ולאפשר נגישות  קלה  מהירה   (מהירות גבוהה מהמותר בכבישי הארץ האחרים) ונוחה (כביש רחב ולא מרומזר)  בין  מרכז  הארץ  לבין  אזורי השוליים בכך נותן מענה לאוכלוסיות בשולי המדינה. 

 

       ג.          טיעונים כלכליים –סביבתיים בעד ונגד.

 כביש חוצה ישראל

 בעד :

·     הגדלת המטרופולין פיזור אוכלוסין בטווח  הרחוק  -  אפשרות  רכישת  דיור  זול  באזורי השוליים ויוממות למקום העבודה  במרכז  הארץ.

·     יצירת נגישות קלה , מהירה ונוחה  בין מרכז הארץ לבין הנגב והגליל ו מקצר את זמני   הנסיעה למרכז הארץ.

·     הוצאת  אזורי  תעשייה  ומסחר  מגוש  דן  וממרכז  הארץ  הצפוף  אל  אזורי  המחלפים  והצמתים.

·     הפחתת  עומס  התחבורה  (פקקים  ותאונות)  במישור  החוף (כביש החוף וכביש גהה).כביש  6  עוקף  את   מטרופולין  ת"א.

·     הפחתת תאונות.

·     יצירת  מקומות  עבודה  רבים  במהלך  סלילתו.

·     הקלה על עומס התנועה

 

   נגד:

·     האצת תהליך  תהליך הפרבור

·      יעודד יבוא נוסף של כלי רכב, זהום אוויר, פגיעה בנופים  הטבעיים, בצמחיה ובבעלי החיים.

·     בשל היותו כביש אגרה הוא "כביש לעשירים". 

·     צמצום  השטח  הפתוח  במרכז  הארץ,  כולל  ע"י  בנייה  צמודת קרקע  ומרכזי  המסחר  שיתפתחו  לאורך  הכביש  ("מרוב  כביש  ומחלפים  לא  תישאר  אדמה  פנויה").

·     המחלפים אל הכביש תופסים שטחים חקלאיים ושמורות טבע.

·     עלות  יקרה  של  הפרויקט – שאינה מצדיקה את נפח הנסיעות על הכביש.

·     פגיעה  בעתודות קרקע ובפוטנציאל מי התהום, אספלט הכבישים והמחלפים מקטין את  שטח החילחול  אל  מי  התהום. 

·     פגיעה  באתרים  ארכיאולוגיים,  בשמורות  טבע  ובמערכות  אקולוגיות  של  חי  וצומח.

·     הכביש  אינו  פיתרון  לטווח  ארוך,  ורק  יגביר  את  הפקקים  בצמתים  הפונים  אל  גוש  דן.

 

 

   נתב"ג  2000:

   בעד:

  שיפור התחבורה האווירית לישראל מבחינת נפח הטיסות (נוסעים ומטען) , זמן ההמתנה   והשירותים  לנוסע.

   נגד:

·     פגיעה  סביבתית  - זהום אויר, רעש,  הורדת  ערך  הדירות,  סיכון  בטיחותי,  ירידת  איכות  החיים  של  התושבים  הסמוכים,  פגיעה  בריאותית,  זיהום  אוויר  עקב  פליטת  אדי  דלק  מעל  ריכוזי  אוכלוסייה.

·     השטח  הנרחב  הדרוש  לשדה  התעופה  החדש  יבוא  על  חשבון  השטחים  החקלאיים  הפתוחים.

·     אין  להתבסס  על  שדה  תעופה  אחד,  אלא  יש  לחלק  את  העומס  בין  מספר  נמלי  תעופה.  הרחבת  נתב"ג  תגביר  את  העומס  בכביש  ת"א-ירושלים.

·     ירידת ערך הדירות באזור נתב"ג ובטווח הרעש של מסלולי ההמראה והנחיתה.

 

 

5.    איכות הסביבה בישראל

                   א.                  דוגמאות לאזורים שבהם קיימים קונפליקטים :

-          אילת בתי מלון מול רצועת חוף מול שדה  תעופה.

-          ים המלח – מפעלי ים המלח מול המלונות.

-          השרון חקלאות מול בנייה עירונית מואצת.

-          נגב מחנות צבא מול שמורות טבע או שטחי נדידה של בדווים (הצטמצם בשנים האחרונות).

-          מפרץ חיפה (אזור הנמל , אזור התעשיה הכבדה במפרץ ושפך הקישון)

 

   הרחבה לגבי הקונפליקט - באזור ים המלח

   ההתנגשות בין מפעלי ים המלח הצורך בניצול המלחים והמינרלים בים המלח – לתעשייה(כימית ) והפקת מינרלים לייצוא  ליתרונות האזור לתיירות , נופש ומרפא – רחצה בים המלח,בתי מלון, שמורות טבע, נופים מדבריים  ייחודיים, מעיינות חמים  (המסייעים לבעיות רפואיותשונות כמו דלקת פרקים  או נגעי עור), אקלים  חם ונוח לסוגי תיירות שונים במהלך כלהשנה.   כדי לצמצם את ההתנגשות בן הצרכים המנוגדים (מפעלי ים המלח ותיירות)ננקטו אמצעים שונים:

·                 ביטל הזיכיון הממשלתי, שהיה בעבר,  למפעלי ים המלח, כדי  שיקבלו אישורי בנייה ותכנון.

·                 צמצום השטח למפעלים  שעליו ניתן הזיכיון בעבר במטרה להקצות יותר שטח לשמורות טבע ולאזורים בעלי ערכי טבע ונוף לתיירות.

·                 שיתוף פעולה בין הגופים השונים כגון המפעלים השונים ורשות שמורות הטבע.(אפשר גם להדגים את המסוע להובלת המינרלים מים המלח לנמל  (המסוע עד למסוף הרכבת)המסוע תוכנן בהתחשב בצרכי הסביבה).

·                 הפרדה בין אזור המפעל (בדרום ים המלח), לאזור המלונות (בצפון ים המלח).

·                 בניית המלונות לגובה רב

·                שיקום שטחים שאינם בקרבת המפעלים

·                מעקב שיטתי אחרי ההשפעה האקולוגית של המפעלים על הסביבה.

·       ניקוז מי שיטפונות מהמדרון המזרחי של הרי יהודה בתעלות לחלקו הצפוני של ים המלח,   כדי למנוע את התייבשותו (גם בשל המפעלים וגם בשל ניצול מי הירדן במעלה , כמו סכר  דגניה או  סכרים על מקורותיו במדינת ירדן)

 

 ב.                                     . פעולות למען איכות הסביבה:

כדי למנוע פגיעה יש צורך בתכנון ארצי ואזורי.  האחריות לשמירה חלה על רשויות התכנון של המדינה והביצוע על המשרד לאיכות הסביבה. 

דוגמא לפעולות הננקטות הם: צמצום ואכיפת זהום האוויר, טיפול בצומח הטבעי, הגנה מפני שריפות, הגנה על בעלי חיים מקומיים, מניעת זהום הים והחוף, מניעת הרס רצועת החול ומצוק הכרכר, מניעת הזרמת שפכים לים ולנחלים.בתשובתך אפשר להדגים מתוך דוגמאות ההרחבה שלהלן תוך שימוש במפות איכות הסביבה באטלס:

  הרחבה:

א. פעילויות  כלכליות  שמגבירות  זיהום  אוויר:

·            תחבורה  (כלי  רכב)

·            ייצור  אנרגיה  בתחנות  כוח  לאורך  חופי  הארץ

·            מפעלי  תעשייה  (מפעלים  פטרוכימיים)

·            חומרי  ריסוס  והדברה  משטחים  חקלאיים

·            ארובות  בתי  חולים  -  שריפת  סולר  להפעלת  גנרטורים

 

   דרכים  לצמצום  זיהום  אוויר:

·            הגבהת  ארובות  של  תחנות  כוח  כדי  שהמזהמים  ייפלטו  לגובה  רב  יותר.

·            שריפת  דלקים  בתחנות  כוח  בטמפרטורה  גבוהה  יותר  -  העשן  הנפלט  יהיה  חם  יותר,  קל  יותר  ויעלה  גבוה  יותר  מעל  לשכבת  האינברסיה.

·            שימוש  בדלק  דל  גופרית  ונטול  עופרת  בתחנות  כוח  ובכלי  רכב.

·            התקנת  מסננים  בארובות – פעולה הגורמת לדילול העשן הנפלט מהארובה.

·            עידוד  שימוש  בתחבורה  ציבורית.

·            שיפורים  טכנולוגיים  במנועי  כל  רכב  -  התקנת  ממירים  קטליטיים  שתפקידם  לנטרל  חלק  מהמזהמים  הנפלטים  מהאגזוז  ולהפוך  אותם  לפחות  רעילים.

·            הקפדה  על  תקני  פליטה  והטלת  קנסות  על  מפעלים  החורגים  מהתקן  וגם  על  מכוניות  מזהמות.

 

ב. גורמים  לזיהום  נחלים:

·            הגברת  השאיבה  והניצול  של  מי  מעיינות  מפחיתים  את  כמות  המים  הנקיים  בנחלים.

·            שפכים  ביתיים  (ביוב)  ופסולת  נופשים.

·            שפכים  תעשייתיים  וחקלאיים  (שטיפת  חומרי  דישון  והדברה).

כל  החומרים  הרעילים  והמתכות  הכבדות  והחומרים  הבלתי  מסיסים  שוקעים  בקרקעית  הנחל  והופכים  לבוצה  רעילה  ומסוכנת.  מיעוט  אירועי  שיטפון  בחורף  מונע  ניקוי  יעיל  של  קרקעית  הנחל,  ולכן  הנחל  הופך  למעין  תעלת  שפכים  עם  ריח  לא  נעים  והבוצה  מוסיפה  להצטבר.

שיקום  נחל:

ניתן  להדגים  על  נחל  הירקון  נחל  קישון,  נחל  אלכסנדר.

מטרות  שיקום  נחלים  -  לחדש  בתי  גידול  של  צמחים  ובע"ח,  ניקוי  מי  הנחל,  הפיכת  אזור  הנחל  ותוואי  זרימתו  למרחב  ירוק  בתוך השטח  העירוני,  הכשרת  שטחי  פארקים  ומוקדי  נופש  לאורך  הנחל  ובשפך  שלו,  הפסקת  הזרמת  שפכים  והטלת  קנסות  על  מפעלים  מזהמים,  הזרמת  מים  נקיים  לצורך  שטיפת  מזהמים.

המודעות  לנחל  הקישון  גברה  בעקבות  הידיעות  על  מחלת  סרטן  בקרב  לוחמי  השייטת  שצללו  בעבר  בנחל.  חל  איסור  מוחלט  להזרים  שפכים  לא  מטוהרים  לנחל.  המפעלים  הקימו  מתקני  טיהור  לשפכים  והודק  הפיקוח.

 

ג. דרכים  ופעולות  לצמצום  פסולת  ביתית:

 

·            הציבור  -  שינוי  הרגלי  קנייה  ודפוסי  התנהגות,  להקפיד  על  שימוש  חוזר  במוצרים  ובאריזות,  שיתוף  פעולה  עם  חוקים,  צמצום  השימוש  במוצרים  חד  פעמיים.  הפרדת  פסולת  במקור  ל"מיכלים ייעודיים"  =  לכל  סוג  אשפה  מיכל / פח  נפרד  כדי  להקל  על  תהליך  המיחזור.

·            הממשלה  -  לפתח  את  נושא  המיחזור  (שתפקידו  להשתמש  בחומרים  שונים  מהפסולת  כחומר  גלם  ליצירת  מוצר  חדש),  חקיקת  חוקים  ואכיפתם,  לדוגמא  "חוק  הפיקדון",  פעולות  הסברה  ופירסום  לשמירת  הסובב.  כמו  כן,  פיתוח  נושא  הפקת  אנרגיה  מפסולת  ע"י  שריפתה  (ע"י  כך  ניתן  יהיה  להפחית  את  כמות  הפסולת  המועברת  להטמנה).  החום  הנוצר  מהשריפה  ינוצל  להנעת  טורבינות  חשמל.

·            התעשייה  -  ייצור  אריזות  עם  מינימום  חומרים  רעילים,  ייצור  מוצרים  בעלי  שימוש  ארוך  טווח,  ייצור  אריזות  משפחתיות / גדולות / רב  שימושיות.

 

6.  גבעת יפו – מדרש תמונה

                            א.         פרטי הנוף :- גבעה – המאפשרת תצפית נוחה והקמת יישוב מבוצר
- מעגן נוח ומוגן יחסית לספינות במפרץ ומאחורי שובר הגלים הטבעי
- סלעי כורכר בים – היוצרים שובר גלים טבעי המאפשר מעגן של ספינות במפרץ

                            ב.         גורמים: (להסביר שלושה)- התפתחות נמלים נוספים במרחב (חיפה, עכו, אשדוד)
- מודרניזציה – אי התאמתו של הנמל לספינות קיטור , בשל היותו מעגן רדוד ומסולע. (אפשר להוסיף את בניייתו של נמל אשדוד, שהפך מ 1964 לנמל מים עמוקים ומודרני) 

-      נטישת האוכלוסיה הערבית העשירה מיפו בתקופת מלחמת העצמאות.

-      עלייתה של ת"א כמרכז כלכלי מתחרה ויעיל יותר

-      גורם היסטורי: העובדה שיפו מיושבת ערבים, בעוד שמוקד  הפעילות הכלכלית הוא בחברה היהודית.

-      הזנחה (מכוונת או לא מכוונת)מצד השלטון , שגרמה להתגברות של עוני, עזובה, פשע,  שהביאה לתופעה של אוכלוסיה חלשה נשארת וחזקה נוטשת.רק לאחרונה החלה החברה לפיתוח תיירות בשיקום ושימור אתרי יפו העתיקה.

                             ג.            ג.פעילויות כלכלית אפשריות: דיג, תיירות, מסחר ושירותים (במבנים מעל המפרץ),  ספורט   ימי.

 

 

7.  שאלת מאמר

                            א.         אזור שוליים לאומיים – הוא שטח במדינה המאוכלס בדלילות יחסית, ומרוחק ממרכזים עירוניים, ממרכזי שלטון וממרכזים תעשייתיים. לרוב אלה אזורי ספר עם אקלים ותנאים סביבתיים קשים ונגישות נמוכה למרכזי שירותים.

מדבור – התרחבות תחום המדבר לאזורים שלא היו מדבריים כתוצאה של התחממות או על ידי הזנחה ופעילות לקויה של בני האדם.

 

                            ב.         דוגמאות לפיתוח הנגב שנועד להתמודד עם בעייתו כאזור שוליים:

1.                     פיתוח תעשייה (מישור רותם, ים המלח)

2.                     פיתוח התיירות (מרכז מבקרים מצפה רמון, פתוח אזור נבטים)

3.                     הקמת האוניברסיטה בבאר שבע

4.                     פיתוח נתיבי תחבורה

 

דוגמאות לפיתוח שנועד להגביל את המדבור

1.                     .מפעלי התפלת מים

2.                     הכשרת החול כאדמה חקלאית.

3.                     מפעלי מים לניצול מי נגר עילי.

4.                     התאמת גידולים מיוחדים המנצלים את ייחוד   האזור –  לגידולי  חורף הנהנים מסביבה נקייה ומבוקרת. שימוש בחממות.

5.                     התמודדות עם מליחות – התאמת צמחים להשקייה במים מליחים.

6.                     ייעור

7.                     טיהור ומיחזור מי ביוב.

 

 

                             ג.          בשנות החמישים – "הגישה ההיררכית", שהתבססה על תיאוריית המקומות   המרכזיים שמקורה  באירופה.  גישה זו אינה מתאימה לנגב ,ולכן נכשלה, מכיון שערי הנגב לא מתפקדות כמרכזים עירוניים , אינן  מהוות  מוקד ליישובים כפריים ( גם הפיזור של היישובים מקשה על יישום המודל בנגב).

הקיבוצים והמושבים בנגב קיימו קשרים כלכליים באמצעות הרשת הארצית שלהןוערי  הפיתוח הפכו למוקד אבטלה.

בשנות השישים-  אימוץ שיטת "מוקדי גידול" , לאחר ניסיון להכנסת תעשיית טקסטיל כפתרון לאבטלה ,בערי הפיתוח. לאחר זמן , התברר כפתרון  כושל.

"עיר גנים" – תכנונה של באר- שבע עפ"י מודל אירופאי, שאינו מתאים לתנאים המדבריים,שטחי הצמחיה שסביב לשכונות הפכו לרצועות מדבר, במרכז העיר, בשל האקלים ומחסור במים.   במקומו אומצה  גישת "מוקדי הגידול", לפיה הושקעו משאבים מרוכזים בעיר אחת (באר-שבע), כדיליצור התפתחות ספונטנית מרחבית. 

 עיירות הבדואים -קיבוע הבדואים בעיירות שתוכננו עפ"י מודל ישראלי (כמו תל-שבע, רהט, לקיה...).

התכנון לא התחשב בצרכים הייחודיים של האוכלוסיה ולכן נכשל.

שינוי הגישה מאפשר בנייה עצמית ותכנון כלכלי עצמי , בהתאם למסורת הבדואית.

 

8.  .התפוצצות האוכלוסיה במצרים

            א.   יש להסביר את ההשפעה של ארבעה אמצעים שמדינות מתפתחות נוקטות במאמץ לצמצם   את גידול האוכלוסייה בהן.

v           *פיתוח מואץ והעלאת רמת החיים. רמת חיים גבוהה מביאה לגישה שונה   בתכנון המשפחה, השכלה גבוהה, רצון לשמור על רמת חיים גבוהה ואימוץ  אורח חיים מערבי.

v           עלייה בגיל הנשואים. אם נשים תתחלנה ללדת בגיל מאוחר יותר, מספר הילדים   הממוצע לאישה יקטן, ויגרום לצמצום את גודל האוכלוסייה.

v           עידוד נשים לצאת לעבודה מחוץ לבית – הכנסה גבוהה יותר מביאה לעלייה ברמת החיים, משפרת את מעמד האישה ומעודדת את הנשים לשמור על מקום העבודה   וההישגים המקצועיים וכך לא תהיה עסוקה בגידול ילדים קטנים בתוך הבית

v           .*עידוד נשים לרכוש השכלה – נשים מבינות טוב יותר כיצד להימנע מהריון בלתי מתוכנן ואת ההשפעה של מספר גדול של ילדים, הן מעונינות לפתח קריירה מקצועית,וזה מוביל לגיל נישואין גבוה יותר.   באופן עקיף יגרום גם לשיפור כלכלי ולעליה ברמת הפיתוח.

v           * הטלת מיסים ומניעת מענקים – המדינה מפעילה סנקציות כלכליות של משפחות שלהן יש ילדים רבים. מצב זה גורם לתכנון משפחה

v           עידוד הגירה אל מחוץ למדינה – במזה"ת במיוחד הייתה הגירה לצורך עבודה בשדות  הנפט. רוב המהגרים הם צעירים בשנות הפריון שלהם, הכסף שהם שולחים הביתה  מעלה את רמת החיים והם מאמצים נוהגי תכנון משפחה מערביים וכמובן משפר מצב כלכלי.

            ב.   יש לחלק את מדינות הטבלה לקבוצות על פי בחירתך להלן החלוקה לשתי קבוצות .   עירק ,סוריה , ירדן ,והפלשתינים – ריבוי טבעי של יותר מ3% לשנה . אוכלוסיות אלו יכפילואת עצמן תוך פחות מ25 שנה .הקבוצה השנייה היא מצרים , טורקיה , לבנון , ישראלותוניסיה . בקבוצה זו גידול האוכלוסייה נמוך מ 2% לשנה . בקצב זה הכפלת האוכלוסייהעורכת יותר 30 שנה.

החלוקה עפ"י ריבוי טבעי משפיעה על הקריטריון הבסיסי של קצב הכפלת האוכלוסיה .

 

 

9.  נהרות במזרח התיכון

        א.  ההבדל בין בעונת הגיאות:   בנילוס  - הגיאות בחודשים אוגוסט – ספטמבר נובעת מגל הגאות הפוקד את הנילוס הכחול(יובלו של הנילוס) הניזון מגשמי  מונסון היורדים בקיץ היורדים ברמת אתיופיה.בפרת ובחידקל  - שתי גיאויות הגיאות הגדולה - (מרס אפריל) והגיאות הקטנה (אוקטובר-   נובמבר)   בגיאות הקטנה- מקורה בגשמי חורף, היורדים בראשית העונה  והגיאות הגדולה – ניזונה   משפע המים המגיעים לאפיקי הנהרות האלה כתוצאה מהפשרות שלגים בחודשי האביב.   כמו - כן הנילוס הכחול עובר מרחק רב עד למפגש עם האפיק הראשי (ומשם עוד ארוכה הדרך עדלשטחה של מצרים), ואילו אזורי ההפשרה ויובלי הפרת והחידקל קרובים לאפיקים הראשיים.

        ב.  .הסורים ובעיקר התורכים הממוקמים במעלה הפרת והחידקל, הולכים ומגדילים את היקפי הניצול של מימי הנהרות האלה. באגני ההיקוות של נהרות אלו מוקמים סכרים ליצירת אנרגיה הידרואלקטרית ויש לכך השלכות אקולוגיות, כלכליות ואף תיירותיות חמורות. המים מנוצלים לצורכי שתייה והשקיה במסגרת פרוייקטים חקלאיים חדשים. ניצול מקיף ההולך וגדל מידי שנה, מעורר דאגה עמוקה בעיראק הנמצאת במורד הנהרות, וגורם לה לנזק כלכלי עצום. עיראק היא מדינה בעלת אופי חקלאי והיא מתבססת על מימי הפרת והחידקל ומבקשת לנצל מים אלה לחקלאות.

 הדגמה: כל מדינה באגן הפרת והחידקל תיכננה תכניות פיתוח  מבלי להתחשב במדינות אחרות, כך שניצול המים עפ"י התכניות מהווה כ -150% מהספיקה (אבסורד!)ניצול יתר של המים באגן גורם לירידה באיכות ובכמות , בעיקר במדינות המורד (עיראק וסוריה).תכנית ניצול הנהרות בתורכיה  הנקרא מדמ"א  (מפעל דרום-מזרח אנטליה) – מתוכננים 21 סכרים על הנהרות , לניצול המים לאנרגיה הידרואלקטרית, חקלאות, תעשיה, תחבורה, פיתוח חבל ארץ נחשל , מטרה ביטחונית בשליטה על אוכלוסיית הכורדים באזור, תעסוקה ועוד. ניצול המים בתורכיה החל  לאחר שעיראק וסוריה הקימו מפעלי מים במורד ובכך נגרמו סכסוכים רבים בין המדינות. סוריה שחנכה את סכר טבקה ב 1972 לא המשיכה את מפעל המים על הסכר לשלב ב' (שתוכנו לשנת 1990), בשל התכניות בתורכיה. סוריה גם איימה במלחמה על תורכיה כשנחנך סכר אתא-תורק  בדרום תורכיה.

 

10.  מצרים מצב כלכלי

                א.  תפרוסת תעשיות המזון והטכסטיל מצויה בעקרה לאורך הנילוס ואזור הדלתא.  גורמי המיקום   עיקריים הם: קרבה לחומרי גלם (שברובם הם גידולי חקלאות לתעשיית הטקסטיל והמזון) , ולכוח   עבודה זול ולא מיומן המצוי בעיקר בכפרים וכן בערי הדלתא  ובקהיר.   תעשיית הטקסטיל התפתחה בזיקה לגידולי הכותנה בעמק הנילוס ובדלתא (גידולי הכותנה   מתבססים על אקלים חם ושפע מים –בהשקייה), גם גידולי האורז וקנה הסוכר לתעשיות המזון  מתבססים על  תנאים אלו.  התעשיות המסורתיות עתירות עבודה ועונות על צרכי התעסוקה של מצרים; זמינות כוח עבודה לא מקצועי זול ומובטל,  אוכלוסייה שברובה חסרת השכלה.

                ב.   הגורמים המקשים על פיתוח תעשיות אחרות במצרים הם: מחסור במגוון חומרי גלם מתכתיים,   מחסור חמור בהון, העדר מקורות מימון, העדר השכלה, מקורות אנרגיה מוגבלים (רק באזור   אסואן), פיתוח לקוי של  שירותים ומערכת בירוקרטית מסועפת המאפיינת את המדינה. ג.  ענפים כלכליים שכן תורמים לכלכלת מצרים (ואינם תלויים בנילוס) הם: נפט (מופר באזור העיר  סואץ), תשלום דמי מעבר בתעלת  סואץ, שירותי דרך  לספינות העובדות בתעלה, תיירות :אתרים   ארכיאולוגיים (כמו  הפירמידות ), תיירות נופש (בחוף הים האדום),אתרי נוף (סיני). והעברות   כספים מעובדים מצריים  בחו"ל,  מענקים של מדינות (בעבר בריה"מ כיום ארה"ב).
הסבר : ענפים אלה אינם מתבססים על חומרי גלם מתכתיים, אינם דורשים מיומנות גבוהה או   השכלה רחבה, וחלקם מתבסס על כסף שמגיע מחוץ למדינה.

 

11. .מיעוטים בלבנון

                א.  האוכלוסייה השיעית מרוכזת בשני אזורים עיקריים: האחד בדרום המדינה מצידון ודרומה עד לגבול ישראל. והשני בצפון מזרח באזור צפון הבקעא והרי מול הלבנון סביב אזור בעל בק. שני אזורים אלה ידועים כאזורים נחותים ונחשלים מבחינה גיאוגרפית.  האוכלוסייה הנוצרית מארונית מרוכזת במרכז לבנון סביב הערים הגדולות בעיקר בקטע שבין בירות, זחלה וטריפולי. אזור זה נחשב לאזור המועדף הן מבחינה פיסית (אקלים ופני שטח) והן מבחינת האפשרויות הכלכלית. לבנון הנה מדינת מיעוטים ולכן כל פלג אוכלוסייה התמקד במדינה עפ"י מעמדו הכלכלי והחברתי.

                ב.  בעבר התפלגות האוכלוסיה הנוצרית והמוסלמית היתה שווה אך, בשנים האחרונות בשל מלחמות אזרחים, סכסוכים פנימיים והתערבות גורמים חיצוניים בענייניה של לבנון השתנו פני הדברים. חלה ירידה משמעותית בשיעור הנוצרים המארונים כתוצאה מהגירת נוצרים רבים לאירופה, לקנדה ולארצות הברית. לעומת זאת חלה עלייה בשיעור הקבוצות המוסלמיות  במיוחד השיעים כתוצאה משעורי ילודה גבוהים, הגירת פלשתינאים לתוך המדינה ותמיכה מאסיבית של איראן בקרב האוכלוסייה השיעית. כמו  כן בגלל התמיכה הכלכלית המתקבלת מאיראן ההשפעה של השיעים בדרום לבנון היא רבה והם מעודדים עלייה בשעורי הילודה באזור.
לסיכום: התהליכים העיקריים הם: עלייה בשעורי ילודה בקרב השיעים והגירה חיצונית בקרב הנוצרים המארונים.

 

12. שאלת מאמר – מזרח תיכון: תמונת מצב ומגמות התפתחות אפשריות.

 

                א.  גורמי חוץ -  ארצות הברית וברית המועצות השפיעו בעבר רבות על המזרח התיכון.
הסיבות למעורבותם באזור הן בעיקרם צבאיות וכלכליות. כל עוד התקיימה ברית המועצות, וכל עוד הייתה המלחמה הקרה הנושא העיקרי של מדיניות החוץ האמריקנית, הייתה נוכחות אמריקנית במזרח התיכון כחלק מאסטרטגיה כלל עולמית שמטרתה לגבור בעימות כלל עולמי על ברה"מ.

                ב.   כיום מדיניות זו איננה קיימת וזה הזמן והמקום שבו מדינות המזה"ת יכולות לשפר את מצבן. המעצמות הגדולות הגבילו במידה רבה את התפתחותן של מדינות האזור ומרבית השליטים הפנו את מירב המשאבים לפיתוח נשק. היום באמצעות פיתוח משאבי נפט ובעיקר מים וכן עם השינויים הפוליטיים המתרחשים באזור (נפילת סאדאם חוסיין, שנוי הגישה של קדאפי בלוב) יכולות המדינות להשקיע יותר משאבים בפיתוח חקלאי, תעשייתי ולהפנות יותר משאבים לפיתוח הרמה החברתי והכלכלית של תושבי המדינות באזור ובמיוחד העלאת החינוך, הרווחה, הבריאות ותוחלת החיים של תושבי האזור.

 

בהצלחה בבחינת הבגרות!!!

 

 

 

 חזרה אחרונה - בקריאה ולמידה עפ"י שאלות המתכונת והמחוון – תבטיח לכם הצלחה מלאה!!!